Back

אבי  הרב ד''ר חיים-ברוך פרידמן.

 

אבי,אשר נולד בשנת 1900 בסדיגורא אשר בבוקובינה, לאביו האדמו''ר  ולאמו בת האדמור מויז'ניץ דאז,היה נצר ישיר  לשושלת האדמורים מבית  ריז'ין.

אבי השושלת היה רבי דב בר ממז'ריטש, שהיה תלמידו וממשיך דרכו של הבעל-שם-טוב,בתחילת המאה  ה-18. נינו,הרב ישראל מריז'ין, הקים חצר חסידית גדולה ומפוארת,אתה עבר לסדיגורא אשר בקיסרות האוסטרו –הונגרית, ובברכת השלטונות רכש אחוזה , שם הקים את בית הכנסת ואת מקום מגורי משפחות האדמורות. רבי ישראל פרידמן מריז'ין  הוכר ע''י  גדולי דורו כמנהיג ואחד מיחידי הסגולה של צדיקי הדור. הוא נפטר  בשנת 1850, ובנו,ר' אברהם יעקב מסדיגורא המשיך את השושלת. ביזמתו  הושלם בירושלים בנין בית הכנסת המפואר ''תפארת ישראל'', הידוע בכינויו ''ניסן בק'' על שם הקבלן שגמר את בנינו.

בנו, שלום יוסף, היה האדמור מסדיגורא- טשרנוביץ, והוא סבי, אבי אבי.

 אבי  למד בביתו עם מורים פרטיים  וכמה חברים (כמו כל''פרינץ'' מצוי ), עד לבגרות בגיל  18.


תמונות מילדותו של אבא בתחילת המאה העשרים
Images of Sadegura copyright 2000, Tomasz Wisniewski
לחץ כאן להגדלה

בית הכנסת של האדמור מסדגורה
בתחילת המאה העשרים
ארמונו של האדמור מסדגורה

אבי
אחותו חוה
אמו
הרבנית שיינדל


באותה שנה נגמרה מלחמת העולם הראשונה, והוריו החליטו לשלחו לגרמניה, שם סיים את בית הספר לרבנים בברלין. משם עבר לבון, שם למד באוניברסיטה ועשה את הדוקטורט שלו במדעי הרוח, בהצטיינות.

אבא עבד בהוראה בעיר קמניץ אשר בגרמניה, ובה בשעה הדריך בתנועת נוער ציונית דתית. בתנועה זו הכיר את חניכתו, אשתו לעתיד, שהיתה צעירה ממנו ב-9 שנים, לאה יולנטה הירשלר. יולן, ילידת אייזנשטדט באוסטריה, היתה בתו של רבי יהודה הירשלר, רב בתנועת ה''מתנגדים'' (למרות שלא עסק ברבנות), נצר לרבי יהודה אסאד, מגדולי רבני אוסטרוהונגריה..

 הם נישאו בשנת 1931, וזו היתה החתונה  הראשונה, מאז הקרע הגדול בין תנועות החסידות וה''מתנגדים'',שבני רבנים גדולים משני הזרמים נשאו זה לזו.

אני נולדתי שנה לאחר מכן.

לחץ להגדלה

אירוסי הורי
חתונתם
נפרדים מסבתא בדרך לארץ


מאחר ויעדם של הורי היה לעלות ארצה, הלך אבא לעבור  הכשרה לעבודה חקלאית בחווה בשם ''גרינגסהוף'', ובשנת 1934  עלינו ארצה עם עוד קבוצת אנשים להקים את קבוצת רודגס שהיתה יסודו של קבוץ יבנה דהיום.

כעבור שנה עברה משפחתנו לצפת, שם שימש אבא כמורה בבית הספר העממי.שם נולדה בשנת 1936 אחותי ידידה, ואז עברנו לבת-ים, שם שימש אבא כמנהל בית  הספר העממי ''תחכמוני'', במשך 6 שנים.


לחץ כאן להגדלת התמונות

צפת הר כנען
אבא, אני וידידת משפחה

צפת, ע'י הבית
הבית בבת ים

משנת 1942  ועד סיומה של מלחמת השחרור, גרנו בירושלים, ואבא ניהל את בית הספר התיכון ''מעלה''. בכל השנים האלה היה אבא חבר בארגון  ''ההגנה'',וכלנו עברנו את מלחמת השחרור בצורה די פעילה.

בסוף שנת 1948 עברנו לחיפה, לאחר שאבא התמנה כמפקח על בתי הספר בעיר וסביבתה. הוא המשיך בתפקיד זה עד גיל 73, כאשר  התקבל כמרצה לתלמוד באוניברסיטת חיפה.

בשכונת מגורנו, הכרמל המערבי, הקים אבא את בית הכנסת השכונתי, ושימש  כרב  בהתנדבות עד יום מותו בשנת 1985.

לאחר  גמר מלחמת העולם השניה הגיעו ארצה יהודים רבים, ניצולי השואה. אז התברר שאמו, אחיו ואחותו של אבא ניספו בשואה, אולם בן דודו של אבא, ברוך הגר בן אחיה של אמו, אתו למד ושחק בכדורגל, הצליח לעלות ארצה. אחיו של ברוך שימש כבר אז כאדמור של ויזניץ בבני ברק, וחסידי ויזניץ בחיפה בקשו את הרב ברוך להיות  האדמור שלהם בעירנו. כך קמה קהילת ויז'ניץ – סרט בחיפה,וכאשר נפטר קמה בעיה. אליעזר , הבן הבכור רצה להיות מהנדס, וללמוד לשם כך בטכניון. הוא נקרע בין רצונו האישי, ובין בקשת הקהילה להיות להם לאדמור. הוא בא אל אבא, להתייעץ. אבא, כמנהגו, לא אמר לו החלטית מה לעשות. הוא פשוט נתן לו  לבחור בין הגשמת החלום האישי שלו, דבר שיחסל את הקהילה, או לוותר על מאוויו לטובת כלל הקהילה. כפי שידוע, קהילת ויז'ניץ בחיפה קיימת ומשגשגת, והאדמור, בן דודי אליעזר הגר עדיין משמש כאדמור שלה.

הבאתי סיפור זה, אחד מרבים, כדי להראות איך אבא, בדרכו הצנועה ושקטה, עזר להרבה מאד אנשים  בפתרון בעיותיהם,

. הוא לא אהב להתרברב במעשיו, אך ממש לפני מותו סוכם בעיריה להעניק לו את תואר ''יקיר חיפה''. לזאת לא זכה, אולי כרגיל השתדל לברוח מן הכבוד.



אבי, בחתונה שלי
(2) עם הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג
שערך את החתונה, ועם רבנים אחרים

אבא שלי, הד''ר פרידמן הקים תלמידים ואוהדים רבים. לכל בר מצווה בשכונה התבקש לדרוש מדברי חכמים שהיה כה בקי בהם. עד ימיו האחרונים נהג ללמוד דף גמרא  מדי יום ביומו. הוא נטה להעביר את משנתו בעל-פה, ולא נהג לרשום, אלא בראשי פרקים פה ושם ולכן אין לנו כמעט דבר בכתב ממשנתו.

מצורפים מספר של הספדים  לאחר פטירתו, וכן  משהו שנכתב עליו בעתון לכבוד יום הלדתו ה-80.

 

קטעי עתונות להגיעו של אבי לגבורות
דברים שנאמרו ונכתבו לזכרו של אבי ז"ל